Aquablation versus HoLEP in patients with benign prostatic hyperplasia: a comparative prospective non‑randomized study

Jakob Michaelis et al.

World Journal of Urology (2024) 42:306

מתקצר: דר מורד עסלי

מטרה: כטיפול בהפרעות במתן שתן- LUTS בשל הגדלה שפירה של הערמונית, יש מספר רב של טיפולים כירורגיים (כשקיימת התוויה לניתוח), בימינו יש עדיין חילוקי דעות בבחירת הטיפול הניתוחי המועדף. בעבודה פרוספיקטיבית זו בוצע השוואה בין שתי הגישות הניתוחיות אבלציה באנרגית מים- AQUABLATION וכריתה בלייזר- HoLEP.

שיטות: מטופלים עם הגדלה שפירה של הערמונית, תוכננו לטיפול ניתוחי באחת משתי השיטות : AQUABLATION או HoLEP, הטיפול נבחר לפי העדפת המטופל בין 6.2020- 4.2022.

נבדקו מספר מדדים לפני הניתוח, 3, 6, ו-12 חודשים אחרי.

המדדים השונים היו: נפח הערמונית- PV, תוצאות מעבדה, נפח שארית שתן, זרימת שתן, וחישוב התלונות לפי המדדים הבינלאומיים: IPSS, ICIQ-SF ,MSHQ-EJD

בוצע חישוב הסיבוכים השונים לפי הקלסיפקציה של Clavien Dindo- CD.

תוצאות: במחקר נכללו 40 מטופלים, 16 עברו ניתוח בשיטת AQUABLATION ועשרים וארבעה מטופלים בשיטת HoLEP.

ממוצע הגילאים 67 שנים (סטיית תקן 7.4), המאפיינים השונים אוזנו בין הקבוצות, מלבד נפח הערמונית בקבוצת HoLEP.

ערכי IPSS ירדו מ- 20.3 ל- 6.3 לאחר כשנה, הירידה היתה משמעותית סטטיסטית וללא הבדלים בין שתי הקבוצות. משך הניתוח היה קצר יותר בשיטת HoLEP: 59.5 דקות לעומת 87.2 דקות (P<0.001)  עם הקטנה ניכרת של גודל הערמונית בכל נקודות הזמן שנקבעו.

בשיטת AQUABLATION היה שימור טוב יותר של שפיכת הזרע- (p = 0.02, MSHQ-EjD) ושליטה במתן שתן - (p < 0.001, ICIQ-SF) לאחר שלושה חודשים מהניתוח.

לאחר שלושה חודשים מהניתוח בכל אחת משתי השיטות לא היו הבדלים בעלי משמעות בין: שפיכת הזרע, זיקפה, ושיפור ב- LUTS.

בהסתמך על דירוג הסיבוכים על שם CD, נצפו סיבוכים דרגה   3bומעלה בששה מטופלים בקבוצת AQUABLATION ורק במטופל אחד בקבוצת HoLEP, עם הבדל סטטיסטי משמעותי.

מסקנות: ניתן לסכם שלאחר ניתוח ערמונית בשיטת AQUABLATION ישנה יעילות בשפיכת הזרע ואי שליטה במתן שתן לאחר שלושה חודשים. שיטת HoLEP הראתה עליונות במבחן משך הניתוח, הפרופיל הבטיחותי, ותוצאות וולמטריות אחרות.