זיהוי של צורכי הטיפול יאפשר יצירת מודלים מתאימים של טיפול רפואי, הקצאת משאבים טובה יותר ועיצובם כך שיתאפשר מתן איכות חיים טובה יותר בסוף החיים בעבור מטופלים אלה.

מטרת המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Palliative Care היתה לכמת ולבחון את השימוש של שירותים של מערכת הבריאות הניתנים למטופלים אלה.

סיבת המוות במטופלים שהשתתפו בניסוי לא היתה בהכרח סרטן הערמונית.

המטופלים שנכללו באנליזה היו כל המטופלים עם אבחנה של סרטן שנפטרו בתקופה של שנתיים בבית חולים יחיד. מידע על הטיפול האמבולטורי, אלקטיבי וביקור במיון, כמו גם טיפול פליאטיבי במהלך שנה טרם המוות - נאספו.

בסה"כ השתתפו 77 מטופלים, מתוכם ל-60 מטופלים (78%) היו 545 פגישות עם נוכחות ב-473 (86.8%) פגישות. נרשמו היעדרויות רבות יותר מפגישות בששת החודשים האחרונים לחיים, 56 לעומת 16 p<0.001)).

ביקורים עם הצוות הסיעודי הכפילו עצמם בששת החודשים האחרונים לחיים, 117 לעומת 66. בקרב המטופלים אירעו סה"כ 173 אשפוזים ע"י 63 מהמטופלים במחקר (81.8%), סה"כ 1,816 ימי אשפוז. בממוצע, אשפוז נמשך 10.5 ימים, בממוצע 2.7 אשפוזים בעבור כל מטופל.

32 מהמטופלים (41.6%) נבדקו ע"י הצוות הפליאטיבי, בסה"כ 192 מפגשים. 78 (40.6%) מהמפגשים היו במסגרת של בית חולים ו-114 (59.4%) היו במסגרת קהילתית.

מסקנת החוקרים היתה שבסוף החיים, מטופלים עם סרטן הערמונית משתמשים במשאבים רבים של מערכת הבריאות. הבנה זו היא בעלת משמעיות קליניות וכלכליות על מערכת הבריאות. שינוי מודל הטיפול לטיפול איכותי יותר בסוף החיים הוא אפקטיבי כלכלית.