Long-term follow-up on dusting versus basketing during ureteroscopy: a prospective multicenter trial from the EDGE Research Consortium

Stern KL, Sur RL, Lim ES, Kong E, Wong KFV, Brar H, Moore J, Berger JH, Bechis SK, Monga M, Sivalingam S, Humphreys MR, Chew BH.

Urolithiasis. 2023 Apr 15;51(1):70. doi: 10.1007/s00240-023-01439-1. PMID: 37061554; 

מתקצר: דר' אילן קליין

בשנת 2018 קבוצת EDGE (Endourology Disease Group for Excellence) פרסמה עבודה פרוספקטיבית שהשוותה בין פרגמנטציה לאיבוק באורטרוסקופיה בקרב 150 מטופלים ולא מצאה הבדל בתוצאות כעבור 3 חודשים מהפעולה. בעבודה זו הכותבים מדווחים על תוצאות של 111 מתוך המטופלים המקוריים שנה אחרי (באמצעות מעבר על תיקיהם) ועל התוצאות ארוכות הטווח (לפחות 5 שנים) בקרב 94 מטופלים מתוך הקבוצה המקורית (באמצעות יצירת קשר ישיר עם המטופלים).

תוצאות: מעקב של שנה אצל 61 מטופלים בקבוצת האיבוק ו50 מטופלים בקבוצת הפרגמנטציה. 13.3% בקבוצת האיבוק ו23.3% בקבוצת הפרגמנטציה חוו כאב מאבנים ב12 החודשים לאחר הפעולה (p=0.23). לא היו הבדלים בפניות למיון/אשפוזים הקשורים לאבנים או ניתוחים בין הקבוצות. המעקב ארוך הטווח של 94 מטופלים בארבעת המרכזים ש"תרמו" את כמות המטופלים הגדולה ביותר, כלל 34 מטופלים מקבוצת האיבוק ו60 מטופלים מקבוצת הפרגמנטציה (p<0.001), עם חציון מעקב של כ6.5 שנים בכל קבוצה. כמו במחקר המקורי גודל האבן החציוני בקבוצת האיבוק היה גדול יותר ( 133.5 vs. 73.5 mm2 , p<0.001). מספר דומה של מטופלים בשתי הקבוצות עבר התערבויות נוספות לאבנים: 35.3% מקבוצת האיבוק ו23.3% מהמטופלים בקבוצת הפרגמנטציה (p=0.213). גם כאן לא נצפו הבדלים בין שתי הקבוצות בפניות למיון/אשפוזים. עקומת קפלן מאייר (להלן) מדגימה זמן דומה בשתי הקבוצות עד לצורך בהתערבות: 54 חודשים בקבוצת האיבוק ו56 בקבוצת הפרגמנטציה.

מגבלות המאמר הן בין היתר העדר המעקב בחלק מהמרכזים; הסתמכות על הזיכרון של המטופלים לגבי "אירועי כאב" והעדר תיעוד של שיחות טלפון, ביקורים אצל רופא משפחה וכו'; הבדלים במעקב ובבירור/טיפול מטבולי בין המרכזים.

מסקנות החוקרים: אין הבדלים משמעותיים בטווח הארוך בין שתי הגישות.