הקדמה: ההיארעות של אבני כליה אתסמיניות שמתגלות במקרה (AIRS) גדל משמעותית בעשורים האחרונים עם התפשטות ביצוע בדיקות CT ונע בין 8.5% ל32.6%. הפוטנציאל לאירועים שליליים מאותן אבנים הצית וויכוח ער בין גישת המעקב אחר האבנים לבין טיפול מקדים בהן.
מטרת כותבי המאמר הייתה להבין את התוצאות הניתוחיות ושיעורי שארית האבן (SFR) של RIRS במטופלים עם AIRS ברחבי העולם. מטרות משניות היו היבטים טכניים של הפעולה.
שיטות: נאסף מידע מ20 מרכזים ב-15 מדינות על 6669 מטופלים בוגרים עם אנטומיה רגילה שעברו אורטרוסקופיה לאבנים בין ינואר 2018 לאוגוסט 2021. לא הייתה מגבלת גודל, מספר או מיקום של האבנים בכליה. נפסלו מקרים דו צדדיים או עם אבני שופכן. במעקב המטופלים הוערכו לפי נוהג אותו מרכז 3 חודשים לאחר הפעולה באמצעות צילום בטן ריק ו/או סונאר כליות ודרכי השתן או CT פרוטוקול אבנים. שארית אבן הוגדרה מעל 2 מ"מ. פעולות חוזרות בוצעו במקרה של שאריות משמעותיות של מעל 4 מ"מ, אבנים מרובות, חסימה או לשיקול דעתו של המנתח.
תוצאות: 679 מטופלים עם AIRS עברו RIRS מתוכם 640 עמדו בקריטריוני ההכללה. הגיל החציוני היה 55 (41–64), ושליש היו נשים (214). ל22% הייתה תרבית שתן חיובית. כ40% הגיעו לפעולה עם תומכן כחלק מרוטינה או בשל קושי לבצע אורטרוסקופיה ראשונית. כחמישית החלו טמסולין כשבועיים לפני הפעולה. למחצית מהמטופלים (309) היו אבנים מרובות, כאשר הגודל החציוני של האבן היה 12 מ"מ (2.6–20.1). צפיפות האבן החציונית הייתה 1040 (751–1350) והמיקום השכיח היה בגביע תחתון (58.8%). במרבית המקרים היה שימוש בתחילה באורטרוסקופ קשיח לגישה לשופכן (77.5%) ולאחר מכן לרוב אורטרוסקופ גמיש רב פעמי (69.2%). ברוב המקרים (86.6%) היה שימוש בלייזר מעל 40 וואט וללא pulse modulation . זמן הניתוח החציוני היה 58 דקות (40–79) וזמן השימוש החציוני בלייזר היה 24 דקות (15–37). מבחינת סיבוכים תוך ניתוחים הופיע דימום שהצריך מתן מנת דם במטופל אחד וב15 מטופלים (2.3%) דווח על נזק מתעלת העבודה שהצריך השארת תומכן. מבחינת סיבוכים בתר ניתוחים הופיע חום שהצריך אנטביוטיקה ב29 מטופלים (4.6%), דימום שהצריך מנת דם ב11 מטופלים (1.7%) וספסיס שהצריך אשפוז בטיפול נמרץ ב10 מטופלים (1.6%). במעקב בוצע CT ל43.3% מהמטופלים והSFR של כלל המטופלים היה 68.8%.
אנליזה רב משתנית הראתה כי שימוש בלייזר ואבנים מרובות היו המנבאים היחידים לסיכוי נמוך יותר להיות נקי מאבנים בתום הפעולה.
בין מגבלות המחקר יש לציין את אופיו הרטרוספקטיבי, העובדה שמדובר במרכזי מצוינות לטיפול באבנים והעדר נתונים מדויקים על נפח האבנים, כמו גם חלק קטן יחסית מהמטופלים שעברו CT כחלק מהמעקב שלהם.
מסקנתם של החוקרים כי RIRS לAIRS נותן תוצאות טובות מבחינת שארית אבן עם רמת סיבוכים סבירה. צריך לדיין עם המטופלים מראש לגבי הסיכוי לצורך בפעולות נוספות בפרט באבנים גדולות יותר או מרובות.
Ong WLK, et al
BJU Int. 2024 Feb