Prostatic Artery Embolisation Versus Transurethral Resection of the Prostate for Benign Prostatic Obstruction: 5-year Outcomes of a Randomised, Open-label, Noninferiority Trial

Müllhaupt et al.

Eur Urol Focus. 2024 Mar

מתמצת: אילן קליין

מבוא: הפרעה במתן שתן בשל ערמונית מוגדלת הינה מחלה שכיחה בגברים עם שיעורי היארעות של 50-60% בעשור השישי לחיים. החסרונות בשיטות הניתוחיות המקובלות כמו כריתה אנדוסקופית של הערמונית (TURP) הביאו בשנים האחרונות לחיפוש אחר טיפולים זעיר פולשניים דוגמת צנתור של עורקי הערמונית (PAE), שמאפשר פעולה בהרדמה מקומית עם אפשרות להמשיך טיפול במדללי דם.

כותבי המאמר כבר דיווחו על תוצאות ההשוואה בין שתי שיטות הטיפול במעקב קצר טווח של 3 ו24 חודשים ומטרתם הייתה להשוות את היעילות והבטיחות של שתי השיטות במעקב ארוך טווח של 5 שנים.

השיטות: מחקר רנדומלי, חד מרכזי ללא סמיות במרכז שלישוני בשוויץ. קריטריוני ההכללה היו גברים בני 40 ומעלה, עם תסמינים שלא מגיבים לטיפול תרופתי או שאינם רוצים/יכולים להמשיך בטיפול תרופתי ועם ערמוניות בגדלים 25-80 סמ"ק, ניקוד תסמינים (IPSS) של לפחות 8, ניקוד איכות חיים בIPSS של לפחות 3 וזרם שתן מקסימלי קטן מ12 מ"ל/שנייה. קריטריוני הוצאה היו שלפוחית נוירוגנית, שינויים טרשתיים/מפרצתיים בכלי הדם, היצרות בשופכה, סעיף/אבן בכיס השתן, סרטן ערמונית, אלרגיה לחומר ניגוד או התווית נגד לMRI או אי ספיקת כליות. המטרה העיקרית הייתה השינוי בניקוד התסמינים (IPSS) לאחר PAE לעומת TURP והמטרות המשניות היו שביעות רצון של המטופלים, תוצאים תפקודיים ותופעות לוואי במעקב של 3, 6, 12, 24 ו60 חודשים. TURP בוצע עם רזקטוסקופ 24F באנרגיה מונופולרית בהרדמה כללית או ספינלית והטיפול התרופתי הופסק ביום הTURP או שבועיים לאחר הPAE. 

תוצאות:  103 מטופלים עם תלונות רפרקטוריות במתן שתן עברו רנדומיזציה לטיפול בין 2014 ל2017. 18 מתוך 48 המטופלים שעברו PAE ו 38 מתוך 51 שעברו TURP  הגיעו עד לביקור המעקב של 5 שנים. לא היו הבדלים במאפיינים הדמוגרפיים והקליניים של המטופלים בשתי הקבוצות. חשוב לציין כי 20 מטופלים (41.7%) שעברו PAE נזקקו לTURP במהלך אותן 5 שנים בשל תוצאות לא מספקות. השינוי החציוני בIPSS לאחר 5 שנים היה -7.78 אחרי PAE לעומת -11.57 לאחר TURP (p = 0.092). TURP הראה עליונות ברוב הקריטריונים שדווחו על ידי המטופלים למעט זקפה. ב-5 שנים PAE היה פחות יעיל מTURP באשר למדדים אובייקטיביים כמו שיפור בזרם מקסימלי (3.59 vs 9.30, p = 0. 027) וירידה בשארית שתן (27.81 vs 219.97 ml, p = 0.001). כאשר השוו את המטופלים שעברו PAE בלבד לכאלו שעברו PAE ונזקקו לTURP במהלך המעקב של 5 שנים ראו כי היו הבדלים משמעותיים בPSA (2.3 vs 6.2 ng/ml; p = 0.014) ובשארית השתן
בבסיס  (226.9 vs 98.9 ml; p = 0.018). היה גם הבדל בנפח הערמונית ביניהן אבל הוא לא הגיע למשמעות סטטיסטית (41.7 vs 60.3 ml; p = 0.065).

מגבלות המחקר כוללות את העובדה שלא יכולה הייתה להיות סמיות, אחוזי נשירה גבוהים ומספרים קטנים יחסית של מטופלים שהגיעו לביקורת של 5 שנים.

מסקנתם של החוקרים הינה שעל אף פרופיל תופעות הלוואי הנמוך יותר והשיפור בתסמינים במתן השתן לאחר PAE, הרי שהתוצאות נחותות מאלו של TURP לאחר 5 שנים ויש לבחור נכון את המטופלים בהתאם וליידע אותם במגבלות. הממצאים תומכים בכך שמטופלים עם תסמינים חסימתיים קשים וערמוניות קטנות ייהנו פחות מצנתור של עורקי הערמונית.

מראה מקום מדוייק:

Müllhaupt G, Hechelhammer L, Graf N, Mordasini L, Schmid HP, Engeler DS, Abt D. Prostatic Artery Embolisation Versus Transurethral Resection of the Prostate for Benign Prostatic Obstruction: 5-year Outcomes of a Randomised, Open-label, Noninferiority Trial. Eur Urol Focus. 2024 Mar 25:S2405-4569(24)00045-2. doi: 10.1016/j.euf.2024.03.001. Epub ahead of print. PMID: 38531756.

למאמר המלא