מתקצר: אילן קליין

מבוא: אבנים בדרכי השתן בהיריון אינן שכיחות (כ0.2% מכלל ההריונות) אבל מאוד מאתגרות לטיפול בין היתר בשל סיכון ללידה מוקדמת ולהפלה ספונטנית.

מטרת הכותבים הייתה להעריך את הגישות הטיפוליות לנושא באזורים שונים בעולם.

שיטות: סקר שכולל 19 חלקים בחמישה תחומים: דמוגרפיה; נושאים כלליים; אבחנה והדמיה; טיפול ראשוני; ניתוח. הסקר הועבר לאורולוגים ברחבי העולם באמצעות דוא"ל וברשתות החברתיות.

תוצאות: 335 אורולוגים השיבו לסקר מרחבי העולם, רובם מאירופה (62.2%). מרבית המשיבים היו גברים (65.6%) ומחציתם עם אוריאנטציה אנדו-אורולוגית. שני שליש מהמשיבים הודו כי אין בבית החולים שלהם פרוטוקול מוסדר לטיפול באבנים במערכת השתן בהיריון. בקרב 90% מהם סונאר הייתה ההדמיה הראשונית המועדפת לאבחנה אולם 8% היו בוחרים בNCCT. שליש מהם בחרו בCT כאופציה השנייה שלהם. במידה ותוצאות הסונאר לא חד משמעיות 19% היו ממשיכים לאורטרוסקופיה בעוד כ40% היו בוחרים בניקוז עם נפרוסטום/סטנט ו-40.9% היו בוחרים בNCCT. זמן ההמתנה המועדף למעקב טרם בחירה בהתערבות ניתוחית היה 24-48 שעות (37.6%). לא הייתה העדפה חד משמעית מבחינת אופן הניקוז ובמידה ומדובר היה בסטנט זמן ההחלפה המועדף היה אחת ל6 שבועות. מבחינת הניתוח עצמו, למעלה ממחצית מהמשיבים לא מבצעים ניטור עוברי במהלך הפעולה ומרבית המשיבים (81.1%) היו בוחרים לבצע אורטרוסקופיה בטרימסטר השני. מבחינת ההדמיה בניתוח מרביתם העדיפו שימוש מוגבל בשיקוף מאשר קומבינציות אחרות (סונאר בלבד, שילוב וכו').

מסקנתם של החוקרים הייתה כי על אף השונות בגישה לאבנים בהיריון והעדר פרוטוקול מסודר לטיפול באבנים בדרכי השתן בהיריון ברוב בתי החולים, הנטייה לשימוש בCT הולכת ומשתרשת, בפרט במקרים לא חד משמעיים כחלופה לביצוע אורטרוסקופיה. במידה ומבוצעת אורטרוסקופיה רוב האורולוגים מעדיפים את הטרימסטר השני תוך שימוש מוגבל בשיקוף.

Juliebø-Jones P, Semins MJ, Seitz C, Krambeck A, Keller EX, Davis NF, Tzelves L, Geraghty R, Beisland C, Ulvik Ø, Æsøy MS, Bres-Niewada E, Hameed BMZ, Gauhar V, Contreras P, Skolarikos A, Somani BK.

 J Endourol. 2024 Oct;38:1092-1096.